מרביצים בכם קצת היסטוריה
ג'יוג'יטסו ברזילאי (Brazilian Jiu-Jitsu הידועה היום בקיצור – BJJ) היא אמנות לחימה ברזילאית אשר מתמקדת בצמצום הטווח ליריב, הורדתו לקרקע, ביסוס פוזיציה שלטת והכנעתו באמצעות חניקות או בריחים על מפרקי הגוף.
אמנות זו פותחה במקור כשיטה להגנה עצמית והוכיחה את יעילותה ועליונותה בקרבות ללא חוקים – Vale Tudo, אשר הפכו ברבות הימים לספורט לחימה עם חוקים מינימליים, הידוע היום בתור MMA – Mixed Martial Arts.
הכל התחיל בשנת 1914 (למרות הפופולריות הנוכחית שלה, ה-BJJ היא אמנות חדשה יחסית במונחים היסטוריים), כאשר הגיע לברזיל (בשליחותו של ג'יגורו קאנו – מייסד הג'ודו האגדי), מיטסוי מאדה – הג'ודוקא ואיש הג'יוג'יטסו היפני, במטרה להפיץ ולחשוף לעולם את אמנות הלחימה היפנית.
כאשר מאדה, במסגרת שליחותו בברזיל, ערך הדגמות גם בקרקס מקומי שהיה בבעלותו של גסטאו גרייסי הברזילאי, וכך נוצר בעצם הקשר הראשון עם משפחת גרייסי שפיתחה בהמשך את הג'יוג'יטסו הברזילאי. בשנת 1917, קרלוס גרייס – בנו הבכור של גסטאו, צפה בהתלהבות באחת מההדגמות, ובעקבותיה הפך לתלמידו של מאדה למשך מספר שנים.
לאחר מספר שנים החל קרלוס גרייסי לשתף את אחיו הקטנים בידע שצבר ולאמן אותם. היליו גרייסי, שהיה נער חולני, צנום וחלש פיזית לעומת יתר אחיו, התקשה מאוד בביצוע הטכניקות שהתבססו ברובן על כוח וגודל פיזי, אך דבר זה לא מנע ממנו ללמוד אותן לעומק, להתאים אותן למידותיו ולהתמקד בעבודת קרקע, בה ניתן להתבסס על מנופים וטכניקה טהורה, המורכבת מחניקות ומניפולציות על מפרקים בגוף האדם, שמנטרלת בעצם את יתרון הגודל והכוח של היריב ומאפשרות ליריבים חלשים יותר להביא את יכולותיהם לידי ביטוי.
במקביל להתאמת השיטה למידותיו, החל היליו לאמן את אחיו, כשבשנת 1925 פתח את האקדמיה הראשונה לג'יוג'יטסו ברזילאי בריו דה ז'נרו ברזיל, כשהאחים למשפחת גרייסי, כמו גם בניו של היליו, מתמקצעים באמנות זו ומביאים אותה לידי שלמות.
עד כדי כך היו האחים לבית גרייסי בטוחים ביכולותיהם ובאמנות שפיתחו (וגם במטרה להפיץ את אמנות הלחימה שפיתחו), שהם החליטו לצאת מהאקדמיה ומתנאי המעבדה ולבדוק את עצמם בשטח. התוצאות היו מדהימות. במשך עשרות שנים התמודדו חברי המשפחה במאות קרבות ללא חוקים וללא הגבלת זמן ומשקל ((Vale Tudo, וניצחו בשיטתיות ובקלות יחסית יריבים שונים מאמנויות לחימה רבות ומגוונות, אשר נותרו ללא מענה וקרסו אחת אחרי השניה אל מול היעילות של השיטה שהם פיתחו.
למרות מאות קרבות שעשו, ה-BJJ עדיין לא עשה מבחינתם את הפריצה הגדולה מחוץ לברזיל. עד שהגיע ה-UFC.
UFC ו-MMA
בשנת 1993 הקים רוריון גרייסי (בנו הבכור של היליו) את זירת ה-UFC (Ultimate Fighting Championship), בדומה לקרבות הוולה-טודו (וללא הגבלות משקל, זמן או חוקים) רק בדנבר, קולרודו ובתוך זירה סגורה ומתומנת (אוקטגון). האירוע התקיים כטורניר שבסופו הוכרז האלוף לאחר שניצח מס' קרבות באותו ערב.
באירוע זה השתתף רוייס גרייסי הצעיר (אחיו של רוריון) – בחור בעל מבנה גוף ממוצע ולא שרירי במיוחד ובמשקל של כ-80 ק"ג בלבד, אשר ניצח בעזרת בריחים וחניקות יריבים, שרובם גם היו גדולים ממנו פיזית, משיטות לחימה שונות שנחשבו עד אז לשם דבר בתחום (היאבקות, סבאט, אגרוף, קראטה לסוגיו ועוד). בצורה זו קטף 3 מתוך 4 אליפויות ה-UFC הראשונות.
אירועים אלה היוו את "המפץ הגדול" של עולם אמנויות הלחימה וגרמו להבנה בדבר חשיבותה ויעילותה של עבודת הקרקע המהוקצעת של הג'יוג'יטסו הברזילאי. מי שלא ידע קרקע, פשוט לא שרד בזירות אלה.
מרגע זה החלו לוחמים וקהל שצפה ב-UFC ללמוד את רזי השיטה ובתי הספר של משפחת גרייסי בארה"ב התמלאו בתלמידים שרק רצו להיות רוייס גרייסי, מה שגרם להתפשטות השיטה בעולם ולעלייה מטאורית בפופולריות של ה-UFC.
עם הזמן, ועל מנת לקבל לגיטימציה במדינות וקהלים שונים, הוכנסו מעט חוקים לזירת הקרבות במטרה לשמור על בריאות המשתתפים, וביניהם – שימוש בכפפות מיוחדות המעדנות במעט את המכה ומאפשרות בנוסף גם אחיזה ביריב, איסור על מכות למפשעה, מכות לעמוד השדרה, נגיחות ואצבעות לעיניים, כמו גם תחימת הקרב מבחינת זמן לשלושה סיבובים של חמש דקות, מה שהוביל במהרה להכרה בקרבות אלה כספורט לחימה מקצועני אשר קיבל את הכינוי – MMA – Mixed Martial Arts, וצובר תאוצה ביותר ויותר מדינות ברחבי העולם ובקרב מאות מיליוני צופים אדוקים.
תחרויות ג'יוג'יטסו ואיגודים בתחום
עם התפשטות השיטה ועליית הפופולריות של הג'יוג'יטסו בעולם, עלה בצורה מטאורית מספר המתאמנים והמתחרים בו, כך שכיום יש עשרות ארגונים והתאחדויות במסגרתם ניתן להתחרות.
למרות השפע הקיים, קיימות כיום שתי התאחדויות גדולות ויוקרתיות המאגדות בהן את הטופ העולמי בתחום –
- IBJJF (International Brazilian Jiu-Jitsu Federation) – הפדרציה הבינלאומית לג'יוג'יטסו ברזילאי מייסודו של קרלוס גרייסי ג'וניור – זהו ארגון המארח מספר טורנירים מרכזיים ברחבי העולם, הכוללים את אליפות פאן אמריקן, אליפות אירופה, ואת ה-Mundials.
הספורטאים המתחרים במסגרת זו מחולקים לקטגוריות של מין, גיל, משקל וצבע חגורה.
(להישגים שלנו במסגרת זו, אתם מוזמנים להיכנס ל-סיפורי מתאמנים-הישגים"- לשים לינק)
- JJIF (Ju-Jitsu International Federation) – הפדרציה הבינלאומית לגי'וג'יטסו המאגדת תחתיה את ספורט הג'יוג'יטסו התחרותי (שנגזר מהג'יוג'יטסו המסורתי). התאחדות זו מאגדת תחתיה נבחרות של מתחרים ממדינות שונות, כשהספורטאים המתחרים במסגרת זו מחולקים לפי קטגוריות של מין ומשקל.
זהו ארגון הג'יוג'יטסו היחידי שמוכר על-ידי General Association of International Sport Federations (GAISF) ו-International World Games Association (IWGA), כאשר World Games ו- World Combat Games מתקיימים על פי החוקה של ה-JJIF.
איגוד זה הוא האיגוד היחיד בתחום שמוכר ע"י מנהל הספורט תחת התאחדות "אילת" (התאחדות ישראלית לספורט תחרותי לא אולימפי), כשחברי נבחרת ישראל מקבלים מלגות בגין השגים במסגרת זו.
(להישגים של חברי הנבחרת שלנו במסגרת זו, אתם מוזמנים להיכנס ל-"סיפורי מתאמנים-הישגים"- לשים לינק)